#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. 1 המקדש את האשה ע&quot;מ שאין בו מומים או נדרים והלך אצל רופא וריפהו אצל חכם והתיר לו האם מקודשת?	"מקודשת.<p dir=""rtl"">בנדר - שחכם עוקר את הנדר למפרע, והוא ודאי יכול ללכת לב&quot;ד, ואף לרבה שבאשה חילק בין חשובה ללא חשובה כאן אף באדם חשוב טב למיתב טן דו וכו' </p><p dir=""rtl"">(במומים - ביארו תוס' שאחר שהתרפא כבר לא איכפת לה, מה שאין כן שיש בה מומים היא נמאסת בעיניו וע&quot;ע בשטמ&quot;ק, והריטב&quot;א פ' משום טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו). </p>"	כתובות עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עה. 2 מה הכלל במומים הפוסלים באשה?<p dir=""rtl"">ואלו ג' הוסיפו עליהם בברייתא?</p>"	"כל המומים הפוסלים בכהנים פוסלים באשה.<p dir=""rtl"">הוסיפו עליהם זיעה וריח הפה, [אף שמזוהם פסול בקדשים אינם בכללו, לר' יוסי בר חנינא שמזוהם אינו עובר והם עוברים, לרב אשי לקדשים אין בהם בעיה שיכול להעבירם ע&quot;י קיוהא דחמרא וכד' ולעשות עבודה מה שאין כן באשה א&quot;א].</p><p dir=""rtl"">וכן הוסיפו שומא קטנה בלא שיער במקום שנראה ולא נראה.&nbsp;&nbsp;[שומא קטנה עד כאיסר האיטלקי עם שיער ובגדולה אף בלא שיער אף בכהנים פוסל.]</p>"	כתובות עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. 3 אלו ב' מומים חידש ר' חסדא דהוי מום באשה?	"בשם ר' שילא אמר נשכה כלב ונעשה מקומו צלקת.<p dir=""rtl"">קול עבה באשה, שנאמר &quot;כי קולך ערב ומראך נאוה&quot;.</p>"	כתובות עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עה. 4 מתי דדי אשה הוי מום?<p dir=""rtl"">וכמה צריך להיות בין דדיה למעליותא?</p>"	"בין דדי אשה אם יש טפח הוי מום ומעליותא הוא ג' אצבעות<p dir=""rtl"">אשה שדדיה גסים משל חבורתיה טפח הוי מום.</p>"	כתובות עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה. 5 מי יותר טוב אנשי בבל או אנשי א&quot;י?	"&quot;ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון&quot; א&quot;ר מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה. <p dir=""rtl"">אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן, אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו דהא רבי ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן כי סליק להתם קרי לן בבלאי טפשאי.</p>"	כתובות עה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: 1 היו בה מומים ויש ויכוח בין האב לבעל האם היו קודם האירוסין או אח&quot;כ, על מי להביא ראיה ומדוע (3)?	"ר' אלעזר: בין אם היא ברשות האב בין ברשות הבעל תלוי במחלוקת ר' יהושע שסובר שהבעל נאמן שחזקת ממון עדיפא על חזקת הגוף ור&quot;ג שסובר שהאב נאמן שחזקת הגוף עדיפה (וע' תוס' שנחלקו נמי אחר הנישואין ודלא כרש&quot;י).<p dir=""rtl"">רבא: אליבא דר&quot;ג יש לחלק שאם נמצאו המומים בבית אביה עליו להביא ראיה ששם נמצאו שם היו. מכל מקום כשנמצאו ברשות הבעל לא די שיביא ראיה שהיו ברשות האב דאיכא תרי חזקות נגדו חזקת הגוף וחזקת אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו והוא ראה והתפיס {אבל אם הביא ראיה מקודם האירוסין יוציא ולא אמרינן חזקה שהתפייס שכנגד יש חזקה אין אדם מתפייס במומין}.</p><p dir=""rtl"">רב אשי: כשהיא ברשות האב והאב תובע הכתובה אין חזקת גופה מועיל לאב, אבל כשנכנסה לרשותו והיא תובעת מועיל חזקת הגוף לר&quot;ג (ע&quot;פ רש&quot;י ומסקת ר&quot;י וע&quot;ש בתוס').</p>"	כתובות עה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עה: 2 האם ר' יהושע אית ליה חזקת הגוף ומהיכן שמענו זאת?	אף שנחלק על ר&quot;ג בחזקת הגוף כנגד ממון היכי דיש חזקת הגוף לבד מודה דאזלינן בתר חזקת הגוף (כתבו תוס' אפ' יש חזקה אחרת כנגדו) כמו שטיהר ספק שיער לבן קדם לבהרת ספק לא, משום חזקת הגוף שהוא טהור [וחכמים טמאו מספק].	כתובות עה:		
